אף עוזרת להגדיר את ייחודיותו של הפרויקט".
מליס היא חברה בועדת התקן הירוק
ומקפידה על בניה ירוקה. "שיקולי אור טבעי,
למשל", היא אומרת, "הם בפירוש חשובים,
כשאתה מתקשר עם העולם, וזה יכול לקרות
רק עם אור טבעי. אני מתעקשת על סקיי-
לייטים מקיר לקיר, ואז אפשר להרגיש אם זה
חורף או קיץ, בוקר או ערב. אור יום הוא נושא
קריטי בהורדת מחירי תחזוקה. פעמים רבות
אנחנו מנסים שיהיה גם אוורור טבעי. אנחנו
מתייחסים גם לנושא של ביטחון אישי, אגב,
שמשמעו שילד או אישה זקנה ירגישו בנוח בכל
מקום בקניון, שלא יהיה חשוך או מוסתר".
בנוסף לעובדה שמדובר בתכנון שחוסך
כסף ואנרגיה בהפעלת הקניון, מחקרים מראים
שהסביבה יותר בריאה כשהקניון ירוק יותר.
"בריאה משמעה פסיכולוגיה ופיזיולוגיה של
משתמשים ושל עובדים, שהולכת ומשתפרת
ככל שיש התאמה בין הדברים", אומרת מליס.
"יש מחקרים בינלאומיים שמלמדים שבמרכזים
מסחריים שתוכננו בתכנון בר קיימא, יש
פחות זמן מדף לחנויות, כיוון שההשכרות
טובות יותר, ובסופו של דבר יש עליה במחירי
השכירות".
איך אפשר להגדיר את האתגר הגדול
בתכנון של קניון?
"האתגר הגדול ביותר הוא להגיע לשילוב
הרמוני ומושך של הכל", מסכמת מליס. "אם
רוצים להגיע לרב מימדיות, המשמעות שיש
גם קונפליקטים. האיזון בין הצרכים של כולם,
תוך כדי זה שאתה לא מאבד את האימג'
הסופי שיש לך מול העיניים, והכל תוך יצירת
עירוניות. זה לא טריוויאלי לייצר עירוניות,
ובכלל לייצר מקום שהוא משמעותי בעיר. אם
.
תצליח לעשות זאת, הקניון יעבוד
8
מגזין עולם הקניונים
פרו-מול
התכנון שמאחורי הקניון
לפנק, לפנק, לפנק
"אני מאמינה שקניון צריך לדעת לפנק: מקומות ישיבה, שירותים מרווחים ומידות נדיבות
מכל דבר. אני בעד רוחב לב עם הצרכן, וזה חשוב כיוון שאתה רוצה לתת לו תחושה של מעבר
ליומיומי, שיש לו ברחוב ליד הבית. תחושת פינוק היא חשובה ולפעמים מתעלמים ממנה, על
אף שלאורך זמן היא דבר משמעותי".
אופציית הבילוי בקניון
בשנים האחרונות רואים פחות ופחות
בידור בקניונים. "שילוב בתי קולנוע, תיאטראות
ורחבת החלקה על הקרח הם כבר לא
כלכליים לקניון. הוא הולך והופך פונקציונאלי,
ואני מצרה על כך. אני חושבת שיש משהו נכון
בזה שבילוי בקניון הוא נגיש, ואתה גם צורך
אותו יותר. גם מחקרים קובעים כי כל שיש
יתר פונקציונאליות בקניון- הלקוח נשאר בו
זמן רב יותר. אם יש בקניון בית קולנוע, ובית
הקפה הוא נהדר- אתה תישאר גם לבלות
בקניון".
קניון רמות ירושלים.
]
1
[
קניון השדרה השביעית ב"ש.
]
2
[
1
2
עניין של סטריליות
מליס מסבירה כי יש הרבה מאד דברים הקשורים לתכנון המסחרי הנכון של הקניון: "זה
מתחיל בתמהיל, עובר לנושא של הגודל הפיזי, ועובר בנושאים כמו האם החנות הגדולה תהיה
בהתחלה או בסוף של שדרת החנויות, האם יש קומת אופנה או שהחנויות מעורבבות, איפה
נמצאים מקומות הבילוי וכדומה. זו מומחיות שלמה ולא תמיד אני יכולה לעשות מה שאני
know how
רוצה. צריך לתת מענה לכל הנושאים הללו, בלי שהלקוח ירגיש זאת. כל ה-
שמאחורי תכנון הקניון צריך לייצר בסופו של דבר ממשק משתמש נוח, מהודק ושירגיש טבעי.
לא פשוט לעשות זאת, כיוון שיש לזה השפעה על גובה הקומה, על המקום שבו אתה מאפשר
back
מבט ממקום למקום וכדומה. צריך לשמור על משהו סטריל, כשכל הסיפור של ה-
של הקניון אמור להיות לא מורגש. ישנו קו בין סטריליות מגוחכת לבין הרצון לתת
stage
לאנשים תחושה שלא נכנסים דרך חצר המשק, בעוד שמדובר במכונה ענקית שעובדים בה
המון אנשים, שמייצרת זיהום וזבל, ושצריך לנהל אותה כהלכה".
תכנון בר-קיימא
"בניה ירוקה אינה רק סיסמא אופנתית, היא חלק מהליך תכנון נכון ומסודר, שלוקח בחשבון את
מכלול המרכיבים של הפרויקט: האתר, האקלים, הפרוגרמה, הבניה, התהליך, האחזקה השוטפת
של הפרויקט וכדומה, באופן שיחסוך כסף ומשאבים לכל אורך חיי הפרויקט", מסבירה מליס.
"כתוצר לוואי חיובי, גישה זו מבליטה את נתוני השטח הטבעיים, המקום, האקלים והקהילה, ובכך
60...,9,10,11,12,13,14,15,16,17,18 2,3,4,5,6,7,1