11 / 44
סופרמרקטים -
היום ומחר
בשנת 8591, היה מדובר
כשנפתח סניף השופרסל הראשון בישראל
ללא ספק במהפכה של ממש. מאז, זרמו הרבה מאד מוצרים על המסועים של
קופות רשתות המזון והשוק עבר שינויים ותהפוכות רבות.
בשנת 5102 מחולל שוק הסופרמרקטים מכירות של כ-56 מיליארד שקלים.
לאורך השנים גדל השוק באופן קבוע (למעט האטה בשנת 9002 שנבעה ממיתון
המשק). ב-5 השנים האחרונות גדל השוק ריאלית בכ-1.5 מיליארד שקלים. הדבר
נבע בעיקר מהתוספת במספר משקי הבית בישראל ומהגידול ברמות המחירים.
בחינת מדדי המחירים מעלה כי בעשור האחרון עלו מחירי המזון ללא פירות
וירקות בכ-%13 והפירות והירקות עלו בכ-%73. כל זאת כאשר המדד הכללי
עלה רק ב-%12.
מה צפוי לנו אם כך בשנת 6102?
"בשורה התחתונה שוק המזון והסופרמרקטים בישראל צפוי לגדול במעט
בשנת - 6102 ו/או להישאר סטטי", קובעים בחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר ושות',
המתמחה בייעוץ כלכלי, שיווקי ותכנוני, וגם מציעים הערכות שיסבירו מדוע:
מספר משקי הבית יעלה בכ-04 אלף בכל ישראל
.1
ההוצאה החודשית למשק בית תקטן ריאלית
.2
המחירים לצרכן יעלו
.3
הריבית תישאר בשיעור זהה
.4
שיעור הצמיחה חיובי ואינו גבוה
.5
פרו-מול מגזין עולם הקניונים
11
המציאות שבחיי הצרכן
ההוצאה על מזון הינה השלישית בגודלה מבין
ההוצאות של משקי הבית. לפי נתוני הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה, משק בית ממוצע מוציא
בחודש על מוצרי מזון וסופרמרקטים 321,2
שקלים, כ-%41 מכלל ההוצאות החודשיות של
המשפחה.
לאורך השנים השכר החודשי הממוצע וההוצאה
הריאלית החודשית על פירות וירקות נשארו
קבועים. כל זאת בזמן שהמחירים הריאליים עלו
בכמעט %04! המשמעות: הסל הנקנה מכיל כמות
מוצרים קטנה יותר ו/או כוללת מוצרים תחליפיים
זולים יותר (מותג פרטי ועוד), והשוק אינו גדל
כתוצאה מגידול בהוצאה של משק הבית הבודד.
איך זה בא לידי ביטוי בהתנהגות הצרכנית?
מסקר צרכנות שנערך בצ'מנסקי בן שחר ושות'
בקרב כ-005,1 משקי בית לצד ניתוח נתוני למ"ס
ונתונים אחרים, עולה כי ניתן לחלק את הצרכנים
לשלושה סוגים: הצרכן הקלאסי, הצרכן המתכנן
והצרכן הספונטני.
₪